חוקי שש בש: ספר החוקים המלא

זהו ספר החוקים המלא של שש בש, כפי שמשחקים במועדונים, בטורנירים ובאינטרנט. הוא מניח שאתם יודעים בערך איך המשחק נראה; אם אתם חדשים לגמרי, המדריך למתחילים הוא נקודת פתיחה עדינה יותר, ותחזרו לכאן כשתצטרכו תשובות מדויקות.

ציוד ומטרה

שש בש משחקים שניים על לוח של 24 בתים, עם חמש עשרה אבנים לכל צד, שתי קוביות לכל צד, ובמשחק על נקודות או במאץ׳ גם קוביית הכפלה. עמדת הפתיחה, שתי אבנים בבית 24 של כל שחקן, חמש בבית 13, שלוש בבית 8 וחמש בבית 6, מפורטת במדריך הסידור.

כל שחקן מוביל את אבניו לבית שלו ואז מוציא אותן. מי שמוציא ראשון את כל חמש עשרה האבנים מנצח.

זריקת הפתיחה

• כל שחקן מטיל קובייה אחת. מי שקיבל גבוה יותר מתחיל ומשתמש בשני המספרים שמוצגים, שלו ושל היריב.
• אם הקוביות שוות, שניהם מטילים שוב עד שהמספרים נבדלים. (במשחק על נקודות יש שולחנות שמכפילים את הסכום בכל תיקו, "הכפלה אוטומטית". זה מנהג של השולחן ולא חלק מהמשחק הסטנדרטי.)
• השחקן הפותח לא מטיל מחדש: מהלך הפתיחה משוחק עם שתי הקוביות שכבר מונחות.

חוקי תנועה

בכל תור שחקן מטיל שתי קוביות ומזיז אבנים קדימה, תמיד קדימה ולעולם לא אחורה, לפי המספרים שיצאו.

• שני מספרים, שני מהלכים. הקוביות הן מהלכים נפרדים. אפשר להזיז שתי אבנים שונות או את אותה אבן פעמיים, אך מהלך משולב חייב להיות חוקי בכל שלב. אבן שמשחקת 5-3 כמסע אחד של שמונה בתים חייבת להיות מסוגלת לעצור חוקית בבית האמצעי, אחרי ה־5 או אחרי ה־3.
• נחיתות חוקיות. אבן יכולה לנחות על בית פתוח, על בית עם כל מספר של אבנים משלה, או על בית עם אבן בודדת של היריב, שנאכלת. לעולם לא על בית עם שתי אבני יריב או יותר.
• דאבל. דאבל משוחק ארבע פעמים. 6-6 נותן ארבעה מהלכים של שש, בכל צירוף חוקי.
• חובת משחק. חייבים להשתמש בשני המספרים אם הדבר חוקי ואפשרי (בכל הארבעה בדאבל). אם רק מספר אחד ניתן לשימוש, חייבים לשחק אותו. אם אפשר לשחק את זה או את זה אך לא את שניהם, חייבים לשחק את הגדול. אם אף אחד לא אפשרי, התור מתבטל. בדאבל אותו עיקרון: משחקים כמה מארבעת המהלכים שאפשר חוקית.
• אין ויתור על תור. אסור לדלג על תור מרצון או לסרב לזוז כל עוד קיים מהלך חוקי.

אכילה

אבן בודדת על בית נקראת אבן חשופה. כשאבן יריב נוחתת עליה, בין אם בסיום המהלך ובין אם כתחנת ביניים בצירוף, היא נאכלת ומונחת על הבר. אפשר לאכול כמה אבנים בתור אחד.

כניסה מהבר

• שחקן עם אבן אחת או יותר על הבר חייב להכניס אותן לפני כל מהלך אחר.
• אבן נכנסת בבית של היריב, על הבית שמתאים למספר שיצא: 5 נכנס לבית 5 של היריב, בתנאי שאין עליו שתי אבני יריב או יותר.
• אם אף אחד משני המספרים לא מאפשר כניסה חוקית, השחקן נשאר בחוץ וכל התור אבד.
• כשהיריב מחזיק בכל ששת בתי הבית שלו (לוח סגור), כניסה בלתי אפשרית; השחקן שעל הבר מאבד תור אחר תור, בלי להטיל בכלל, עד שהלוח נפתח.
• אם האבן נכנסה ולא נשארה אף אבן על הבר, המספר הנותר משוחק כרגיל.

הוצאת האבנים

מותר להתחיל להוציא רק כאשר כל חמש עשרה האבנים נמצאות בבית.

• מספר שיצא מוציא אבן מהבית של אותו מספר: 3 מוציא אבן מבית 3.
• אם הבית ריק אך נשארו אבנים בבתים גבוהים יותר, המספר חייב לשמש למהלך רגיל בתוך הבית.
• אם המספר גבוה מהבית הגבוה ביותר שתפוס, מוציאים אבן מהבית הגבוה שעדיין תפוס. (אם הכול בבית 4 ומטה, 6 מוציא מבית 4.)
• כרגיל, חייבים להשתמש בשתי הקוביות אם הדבר חוקי ואפשרי. מותר לבחור בין הוצאה לבין מהלך בתוך הבית כששניהם חוקיים, אך אסור לבזבז מספר שניתן לשחק.
• אם אבן נאכלת תוך כדי ההוצאה, היא חייבת להיכנס מהבר ולעבור את כל הלוח חזרה לבית לפני שההוצאה נמשכת. אבנים שכבר יצאו נשארות בחוץ.

ניצחון: רגיל, גמון, בקגמון

המשחק נגמר ברגע ששחקן מוציא את האבן החמש עשרה שלו.

המכפילים האלה מצטרפים לקוביית ההכפלה: גמון עם הקובייה על 4 נותן שמונה נקודות. במדריך הניקוד יש דוגמאות מחושבות ופרטים על משחק במאץ׳.

קוביית ההכפלה בקצרה

לפני ההטלה בתורו, שחקן רשאי להציע הכפלה, כלומר להכפיל את ערך המשחק. היריב מסרב ומוותר מיד על משחק רגיל בערך שהיה לפני ההכפלה, או מקבל, ממשיך בסכום כפול והופך לבעלים של הקובייה. רק הבעלים רשאי להכפיל בפעם הבאה. החוקים המלאים, כולל קרופורד, ג׳ייקובי וביבר, נמצאים במדריך קוביית ההכפלה.

חריגות ונימוסים

מוסכמות טורניר מקובלות למשחק על לוח פיזי:

• קובייה נטויה. שתי הקוביות חייבות לנחות שטוחות בחצי הימני של הלוח. קובייה שנחתה נטויה, על אבן או מחוץ ללוח פסולה, ושתיהן מוטלות מחדש.
• הטלה מוקדמת. קוביות שהוטלו לפני שהיריב סיים את תורו (אסף את הקוביות שלו) מוטלות בדרך כלל מחדש.
• טעויות בתנועה. מהלך בלתי חוקי ניתן לתיקון על ידי כל אחד מהשחקנים לפני ההטלה הבאה; אחרי שהיריב הטיל, העמדה נשארת בדרך כלל כפי שהיא.
• סיום תור. מהלך סופי ברגע שהשחקן אוסף את הקוביות שלו; עד אז מותר לסדר מחדש את האבנים בגבולות המספרים שיצאו.

באינטרנט כל הניהול הזה לא קיים: השרת אוכף אוטומטית כל חוק שלמעלה, מוצעים רק מהלכים חוקיים, והקוביות הוגנות באופן שניתן להוכיח, נוצרות בשרת וניתנות לאימות אחרי כל משחק. זה מה שהופך את המשחק המקוון למקום הקל ביותר להפנים בו את החוקים. נסו משחק חינם בדפדפן ותנו ללוח ללמד אתכם.

גרסאות שכדאי להכיר

החוקים שלמעלה הם התקן הבינלאומי, וזה גם מה שקוראים בישראל שש בש. במסורות אחרות הדברים נראים אחרת: בטאוולה הטורקית משחקים באופן מסורתי בלי קוביית הכפלה וקוראים לגמון מארס; ביוון "טאבלי" אינו משחק אחד אלא שלושה, פורטס, פלקוטו ופבגה, עם אותן אבנים והיגיון שונה לגמרי; אייסי־דיוסי, פופולרי בציים, נותן כוחות מיוחדים לזריקת 1-2; ונקגמון מתחיל מעמדה מעט שונה כדי לחדד את קרב הפתיחה. כשלא בטוחים באילו חוקים משחקים בשולחן, שאלו לפני ההטלה הראשונה: התשובה היא משפט אחד, והיא מונעת כל ויכוח שחשוב.